דיני חוזים בזמן מלחמה – עו״ד גיל אפרתי

⚖️ מה שווה החוזה שלכם בזמן מלחמה?

שאלו אותנו הרבה – האם מעון שנסגר בעקבות הנחיות פיקוד העורף חייב להחזיר תשלומים להורים? האם ניתן לגבות דמי שכירות כשהעסק מושבת? מי משלם למי ועל מה?

הלכנו ובדקנו.

עו”ד גיל אפרתי, מייסד משרד אפרתי ושות’ ובעל ניסיון עשיר בייצוג ארגונים, עמותות והתאחדויות בבתי המשפט – פרסם מאמר מקצועי שנותן תמונת מצב כנה על המצב המשפטי הקיים.

מה עולה מהמאמר?
👉 החוק הישראלי כיום לא נותן תשובה ברורה
👉 בתי המשפט פרשו “סיכול חוזה” בצמצום רב – אפילו מלחמת יום הכיפורים לא הוכרה כ”אירוע מסכל”
👉 הפסיקות סותרות – בית משפט אחד פסק כך, אחר פסק הפוך
👉 בעלי עסקים ומנהלי מעונות נשארים ללא וודאות משפטית – ובסיכון

המסקנה של עו”ד אפרתי: על משרד המשפטים לקדם חקיקה ברורה שתסדיר את כל הסוגיות הללו לפני שמשבר נוסף יגיע.

אנחנו בהתאחדות מעונות היום הפרטיים ממשיכים לעקוב, ללמוד ולפעול למען הוודאות המשפטית של המגזר שלנו 💪

📌 לקריאת המאמר המלא

נקודות מפתח מהמאמר

כוח עליון (פורס מאז׳ור) — מתי חוזה מתבטל?

סעיף 18(א) לחוק החוזים קובע שהפרת חוזה לא תזכה בפיצויים אם נגרמה בשל נסיבות שהמפר לא ידע ולא היה צריך לדעת עליהן. בפרקטיקה, בתי המשפט בישראל פירשו את הדוקטרינה בצמצום רב — אפילו מלחמת יום הכיפורים לא הוכרה בחלק מהפסיקות כאירוע מסכל.

חוזי שכירות — האם אפשר להפחית דמי שכירות?

מעונות יום רבים שוכרים מבנים לצורך פעילותם. כשהמעון מושבת בשל הנחיות ביטחוניות, עולה השאלה האם ניתן לדרוש הפחתת דמי שכירות או ביטול החוזה. הפסיקה הישראלית אינה אחידה — ובעלי מעונות נשארים ללא וודאות משפטית.

החזר תשלומים להורים

כאשר מעון נסגר בהוראת פיקוד העורף, ההורים שילמו עבור שירות שלא סופק. מצד שני, למעון יש הוצאות קבועות שלא נעצרות. המאמר בוחן את המצב המשפטי ומציע שהמחוקק צריך לקבוע כללים ברורים.

שאלות נפוצות

האם מעון שנסגר בפיקוד העורף חייב להחזיר תשלומים?

המצב המשפטי אינו חד-משמעי. לפי דוקטרינת הסיכול, ייתכן שהמעון פטור מפיצויים אם ההפרה נגרמה בנסיבות בלתי צפויות. כל מקרה נבחן לגופו.

מה זה כוח עליון בהקשר של מלחמה?

כוח עליון (Force Majeure) הוא אירוע חיצוני, בלתי צפוי ובלתי ניתן למניעה. מלחמה והנחיות פיקוד העורף עשויים להיחשב ככוח עליון, אך בתי המשפט בישראל פירשו זאת בצמצום.

האם אפשר לבטל חוזה שכירות בגלל מלחמה?

ביטול אפשרי רק בתנאים מסוימים, בהתאם לנוסח החוזה ולנסיבות. אם יש סעיף כוח עליון בחוזה — הוא עשוי לאפשר ביטול. אם אין — הנושא מוכרע לפי הפסיקה שאינה אחידה.

מה מומלץ לבעלי מעונות?

לבדוק חוזים קיימים ולוודא סעיפי כוח עליון מעודכנים. לתעד הנחיות פיקוד העורף. לעקוב אחר חקיקה חדשה ולהתייעץ עם עורך דין.

הרקע המשפטי — דיני חוזים בזמן מלחמה בישראל

המשפט הישראלי מבוסס על חוק החוזים (חלק כללי) התשל”ג-1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל”א-1970. סעיף 18 לחוק התרופות עוסק בפטור מפיצויים כאשר ההפרה נגרמה בנסיבות שהמפר לא ידע ולא היה צריך לדעת עליהן בעת כריתת החוזה, ולא יכול היה למנוע אותן. זוהי דוקטרינת הסיכול בדין הישראלי.

בפסיקה הישראלית, בתי המשפט נקטו גישה מצמצמת ביותר בהחלת דוקטרינת הסיכול. בית המשפט העליון קבע בעבר שאפילו מלחמת יום הכיפורים — אירוע שהפתיע את כל מדינת ישראל — אינה בהכרח מהווה אירוע מסכל לצורך ביטול חוזה. גישה זו יוצרת חוסר ודאות משמעותי עבור בעלי עסקים ומנהלי מעונות יום בעת אירועים ביטחוניים.

מבצע שאגת הארי (מרץ 2026) מחדד את הבעיה: מעונות יום שנסגרו בהוראת פיקוד העורף, בעלי עסקים שנפגעו מהגבלות תנועה, ומשכירים ושוכרים שנותרו ללא מענה משפטי ברור. עו”ד גיל אפרתי טוען כי על משרד המשפטים לקדם חקיקה מסדירה שתיתן מענה ברור לכל הצדדים בנושא דיני חוזים בזמן מלחמה.

מקורות וקישורים רלוונטיים

• חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) — נבו
• דיני חוזים — כל-זכות
• הנחיות פיקוד העורף — אתר ממשלתי

ראו גם: מחשבון פיצויים שאגת הארי 2026 | התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל