ויסות חושי במעון: למה הילד לא אוהב להתלבש?
כשילד בוכה כל בוקר בגלל גרביים או נרתע מחיבוק – אולי זה לא עקשנות. זה ויסות חושי.

מה זה בכלל ויסות חושי?
דמייני חיישן לגילוי אש שמצפצף כל הזמן – גם כשאין שריפה. ככה מרגישים ילדים עם קושי בוויסות חושי. המוח שלהם מקבל מידע חושי (מגע, קול, ריח, תנועה) אבל מפרש אותו בצורה מעוותת – יותר מדי חזק או חלש מדי.
כ-15-20% מהילדים מתמודדים עם זה, וזה משפיע על כל יום בגן.
שלושת הטיפוסים – איך לזהות?
1. תגובתיות-יתר (רגישות יתר)
- ✋ נרתע ממגע, בוכה כשגורבים אותו, מתלונן על תפרים
- 👂 מכסה אוזניים כשצועקים, לא אוהב מקומות רועשים
- 👕 בררן עם בגדים – רק רכים, רפויים, בלי תוויות
2. תת-תגובתיות
- 😐 נראה אדיש, לא מגיב לכאב
- 👶 לא שם לב שהוא מלוכלך או רטוב
- ⏱ איטי, צריך זמן להגיב
3. חיפוש חושי
- 🏃 תמיד בתנועה, לא יכול לשבת במקום
- 💥 מתנגש, קופץ, מטפס למקומות מסוכנים
- 🗣 מדבר ברעש, צועק, צריך גירויים חזקים
כלים מעשיים לגננת
להלבשה (רגישות יתר למגע):
- ✅ גזרו תוויות מהבגדים
- ✅ הפכו גרביים שהתפר יהיה בחוץ
- ✅ אפשרו בגדים רפויים במידה גדולה יותר
- ✅ לא להתעקש על כפתורים או צווארונים
לפעילות יצירה:
- ✅ הציעו מגבון לידו תמיד
- ✅ אפשרו שימוש במקלון/מכחול במקום מגע ישיר
- ✅ חשיפה הדרגתית: מים → מים+סבון → מים+חול
- ✅ תנו אופציה לשבת לבד בשולחן
למפגש/תפילה (חיפוש תחושה):
- ✅ הושיבו בקצה המעגל ליד הגננת
- ✅ תנו כדור רך או שרשרת חרוזים להחזיק
- ✅ תכננו יציאה לחצר לפני פעילות ארוכה
- ✅ נדנודים + סיבוב ריצה = ילד רגוע יותר 20
לביטויי חיבה:
- ✅ תמיד מלפנים, לא מאחור
- ✅ שאלו: “רוצה חיבוק?”
- ✅ מגע קל < מגע עמוק
- ✅ איטי ורציף עדיף על מהיר וקצר
⚠️ זכרי: זה לא “עקשנות”
הילד ממש חש אי-נוחות. זו לא התנהגות מכוונת. התנהגות שנראית כמו:
- “ילד בעייתי” ← יכול להיות חיפוש תחושה
- “עקשן” ← יכול להיות רגישות יתר
- “עצלן” ← יכול להיות תת-רגישות
מתי לפנות לעזרה מקצועית?
כשהקושי מפריע לתפקוד היומיומי:
- לא משתתף בפעילויות
- יחסים קשים עם ילדים
- מצוקה יומית בהלבשה/אכילה/רחצה
📋 פנו למדריכה חינוכית או מרפאה בעיסוק לאבחון מקצועי.
גם את הגננת צריכה ויסות!
גם את עלולה לחוות עומס חושי מהרעש והאינטנסיביות בגן. זה לגיטימי לומר:
- “אני צריכה לנשום שלוש נשימות עמוקות”
- “יש כאן המון רעש, בואי נכנס לגן”
- “אני רעבה, אחרי שאוכל אוכל להקשיב לך”
זו דוגמה אישית חשובה לילדים – ללמוד לזהות ולווסת את עצמם.
סיכום
ויסות חושי הוא לא “גחמה” – זו תכונה של מערכת העצבים שדורשת התאמה וסבלנות. כשנבין את הילד ונספק לו את התנאים המתאימים, נראה שינוי משמעותי בתפקוד ובאושר שלו.

















