
משחק חושי בגיל הרך: המדריך המלא למטפלות
למה זה חשוב ואיך עושים זאת נכון
“ילדים לומדים על העולם דרך החושים – כל מגע, ריח, צליל ומרקם הוא שיעור במדע, שפה ורגש.”
מה זה משחק חושי?
ההגדרה
משחק חושי (Sensory Play) = כל פעילות שמפעילה אחד או יותר מהחושים של הילד:
- ראייה – צבעים, צורות, תנועה
- שמיעה – צלילים, רעשים, מוזיקה
- ריח – ריחות שונים
- טעם – טעמים (במזון בטוח)
- מישוש – מרקמים, טמפרטורות, משקל
בגיל הרך: המשחק החושי מתמקד בעיקר במישוש – כי הידיים הן “המוח” של הילד הקטן!
למה זה כל כך חשוב?
במילה אחת: כך ילדים לומדים!
תינוק/פעוט לומד על העולם דרך:
- נוגע – מה המרקם?
- מריח – מה הריח?
- טועם – מה הטעם? (אם בטוח)
- שומע – איזה רעש זה עושה?
- רואה – איזה צבע? איך זה נראה?
המוח מחבר בין כל החושים ← לומד על העולם!
למה משחק חושי קריטי להתפתחות?
1. התפתחות קוגניטיבית (חשיבה)
למידה מדעית טבעית:
- “מה קורה כשמוסיפים מים לחול?” → ניסוי וטעייה
- “איך קוביית קרח נמסה?” → סיבה ותוצאה
- “למה הבצק דביק?” → תכונות חומר
זיכרון:
- הילד זוכר מרקמים, טמפרטורות, תחושות
- בונה “ספריית תחושות” במוח
פתרון בעיות:
- “איך לבנות מגדל חול שלא קורס?”
- “איך למזוג מים מכוס לכוס בלי לשפוך?”
מתמטיקה בסיסית:
- מלא/ריק/חצי
- הרבה/מעט
- כבד/קל
2. התפתחות מוטורית
מוטוריקה עדינה (ידיים):
- צביטה – בצק, חימר
- סחיטה – ספוג, חול רטוב
- מזיגה – מים מכוס לכוס
- ליטוף – קצף, משטחי מרקם
- לחיצה – בצק, כדורי מים
→ הכנה לכתיבה!
מוטוריקה גסה (גוף):
- חפירה – חול גדול
- שפיכה – דליים כבדים
- הרמה – כלים עם מים
- תנועה – משחקי מים בחצר
→ כוח, איזון, קואורדינציה!
3. התפתחות רגשית
ויסות רגשי:
- משחק בבצק/חימר → מרגיע!
- מים → מרגיע את מערכת העצבים
- לחיצה/מעיכה → הוצאת מתח
ביטוי רגשות:
- ילד כועס → חובט בצק
- ילד מתוסכל → שופך מים
- ילד מרוכז → מוזג בעדינות
ביטחון עצמי:
- “אני מסוגל ליצור!”
- “אני שולט בחומר!”
- “זה כיף להתלכלך!”
4. התפתחות חברתית
שיתוף:
- משחק משותף בשולחן חול/מים
- מחלקים כלים
- מתחלפים בחומרים
תקשורת:
- “אני צריך את הדלי”
- “בוא נבנה ביחד”
- “תסתכל מה עשיתי!”
אמפתיה:
- “חבר התלכלך – זה בסדר”
- “היא זקוקה לעזרה”
5. התפתחות שפה
אוצר מילים:
- מרקם: רך, קשה, דביק, מחוספס, חלק, רטוב, יבש
- תנועה: שופך, מוזג, חופר, בונה, מערבב
- תכונות: קר, חם, כבד, קל, גדול, קטן
תיאור:
- “המים קרים!”
- “הבצק דביק!”
- “החול מחוספס!”
שיחה:
המטפלת: “מה אתה עושה?”
הילד: “אני בונה הר!”
5 החושים במשחק
1. מישוש (Touch) – הכי חשוב בגיל הרך!
למה? הידיים = המוח של הפעוט!
מה הילד לומד:
- מרקם – רך, קשה, דביק, מחוספס, חלק
- טמפרטורה – קר, חם, פושר
- משקל – כבד, קל
- לחות – רטוב, יבש, לח
חומרים: בצק (רך, דביק), חול (מחוספס), מים (רטוב, זורם), קצף (רך, אוורירי), אורז (קשה, זורם)
2. ראייה (Vision)
מה הילד רואה:
- צבעים – בצק צבעוני, מים צבועים
- תנועה – מים זורמים, חול נופל
- שינויים – קרח נמס, צבע מתערבב
פעילויות: בצק ב-3 צבעים (מה קורה כשמערבבים?), מים + צבע מאכל, חול צבעוני
3. שמיעה (Hearing)
מה הילד שומע:
- רעש – מים נשפכים, חול נופל
- צלילים – קרח מתנגש, כלים מתנגשים
- שקט – בצק לא עושה רעש!
פעילויות: שפיכת מים (איזה רעש?), חפירה בחול (שקט!), קוביות קרח בקערה (צלילים!)
4. ריח (Smell)
מה הילד מריח:
- טבעי – וניל, לימון, קינמון
- חומרים – בצק, חימר
- מזון – ספגטי מבושלת!
פעילויות: בצק משחק + תמצית וניל, מים + לימון, חימר טבעי (ריח אדמה)
5. טעם (Taste)
רק עם חומרים בטיחותיים למאכל!
פעילויות:
- בצק אכיל – קמח + מים + מלח
- ג’לי אכיל
- קצף מקרם טרטר (אכיל)
- ספגטי מבושלת – מרקם + טעם!
חשוב: תמיד ליידע הורים מראש!
סוגי חומרים למשחק חושי
1. מים – המלך של החומרים!
למה מים מושלמים:
- טבעיים – מוכרים מהרחם
- מרגיעים – משפיעים על מערכת העצבים
- זמינים – יש בכל מעון
- גמישים – אפשר להוסיף כל דבר
- בטיחותיים – לא רעילים
פעילויות: מזיגה (כוסות בגדלים שונים), ספוגים (סחיטה והרטבה), צפים/שוקעים (מה צף? מה שוקע?), קרח (צף! נמס!), סיל מים (צינורות, משפכים), מברשות (“צביעה” במים על קיר/רצפה)
טיפ: במזג אוויר חם – מים קרים! בחורף – פושרים!
2. חול – החומר הקלאסי
למה חול מעולה:
- מרקם מעניין – חלקלק כשיבש, דביק כשרטוב
- משנה צורה – אפשר לעצב
- מנקה – קל לנקות
- טבעי
2 סוגים:
- חול יבש: זורם בין האצבעות, לא נדבק, נעים למגע
- חול רטוב: אפשר לעצב, בונים מגדלים, טביעות ידיים
פעילויות: חפירה וחיפוש (להטמין צעצועים), בניה (כוסות, תבניות), טביעות (ידיים, רגליים, כלים), מזיגה (דליים, משפכים)
חשוב: חול נקי ומכוסה בלילה!
3. בצק משחק – הכלי הטיפולי
למה בצק מעולה:
- מרגיע – לחיצה משחררת מתח
- גמיש – אפשר לעצב כל דבר
- מפתח ידיים – הכנה לכתיבה
- יצירתי – אין גבול
מתכון בסיסי (לא אכיל):
- 2 כוסות קמח
- 1 כוס מלח
- 2 כפות שמן
- 1 כוס מים
- צבע מאכל
- → לשים במיכל סגור – מחזיק שבועות!
מתכון אכיל (לפעוטות שטועמים):
- 2 כוסות קמח
- 1/2 כוס מלח
- מים לפי צורך
- → לא טעים, אבל בטיחותי!
פעילויות: לחיצה, מעיכה, רילוס, גלגול (נחשים, כדורים), חיתוך (סכינים פלסטיק), טביעות (כלים, ידיים), הסתרה (להטמין חרוזים)
4. קצף – רך ואוורירי
סוגים: קצף גילוח (זול וזמין!), קצף סבון (מקרם טרטר + נוזל כלים), קצף למשחק (קונים מוכן)
למה קצף מגניב:
- מרקם ייחודי – רך, אוורירי, נעלם
- מרגיע – נעים למגע
- ניקיון – לא משאיר כתמים
- יצירתי – אפשר “לצבוע” איתו
פעילויות: “ציור” בקצף, הסתרה של צעצועים קטנים, מריחה על שולחן, “גלידה” דמיונית, קצף בשקית (לסגור ולמעוך)
חשוב: תמיד בפיקוח – לא לעיניים!
5. אורז/קטניות – יבש וזורם
למה אורז מעולה:
- זול – אורז זול/קטניות
- נקי – לא משאיר כתמים
- מרקם – זורם כמו מים
- רעש – עושה צליל נחמד
פעילויות: מזיגה (דליים, כוסות, משפכים), חיפוש (להטמין צעצועים קטנים), ספירה (לגדולים יותר), מיון (עדשים + אורז)
טיפ: אורז לבן זול! אפשר לצבוע בצבע מאכל!
6. צבעי אצבע – אמנות חושית
למה צבעי אצבע:
- ויזואלי – צבעים יפים
- מישוש – מרקם מעניין
- יצירתי – אמנות חופשית
- מרגיע – ממרח, לא צריך שליטה
פעילויות: ציור על דף גדול, טביעות ידיים/רגליים, ערבוב צבעים (מה קורה?), “ציור” על שולחן פלסטיק
חשוב: צבעים ללא רעלים וניתנים לכיבוס!
7. קרח – מרתק ומפתיע!
למה קרח מיוחד:
- משתנה – נמס!
- קר – תחושה חדשה
- מרקם – חלק וקשה
- ויזואלי – שקוף, מבריק
פעילויות: קוביות קרח צבעוניות (מים + צבע), קרח + מלח = נמס מהר!, צעצועים קפואים (איך משחררים?), ציור בקוביית קרח צבעונית
חשוב: לא לפה! רק בידיים!
פעילויות לפי גילאים
גיל 6-12 חודשים
מה מתאים:
- מים – במגש רדוד, בפיקוח
- בצק רך – אכיל!
- משטחי מרקם – בדים שונים
- אוכל – ספגטי מבושלת, פירה
זהירות: כל דבר הולך לפה! רק חומרים אכילים/בטיחותיים. פיקוח צמוד.
גיל 1-2 שנים
מה מתאים:
- מים ודליים
- חול (עדיין טועמים – נקי!)
- בצק משחק
- קצף גילוח (בפיקוח)
- אורז/קטניות
פעילויות: חיפוש (צעצועים באורז), מזיגה (מים מכוס לכוס), לחיצה (בצק)
גיל 2-3 שנים
כל החומרים פתוחים!
- משחק מורכב יותר
- שילובים – חול + מים
- כלים – משפכים, כפות, תבניות
- יצירתיות – בניה, עיצוב
פעילויות מורכבות: בישול דמיוני (בצק + כלים), בניה (חול רטוב), ניסויים (מה צף? מה שוקע?)
כללי זהב למשחק חושי במעון
1. הכנה
- מקום מוגדר – שטיח פלסטיק/שולחן
- ביגוד – סינרים/בגדים ישנים
- נגישות – הכל בגובה הילדים
- כמות נכונה – לא יותר מדי!
2. הצגה
- הדגמה – המטפלת משחקת קודם
- הזמנה – “מי רוצה לגעת?”
- חופש – לא לכפות!
- ליווי מילולי – “רך!”, “קר!”, “רטוב!”
3. במהלך
- פיקוח – תמיד!
- עידוד – “וואו, מה עשית!”
- תיאור – “החול מחוספס”
- סבלנות – זה יתלכלך – זה בסדר!
4. ניקיון
- מים + סבון – ידיים מיד אחרי
- רצפה – לאסוף מיד
- כלים – לשטוף היטב
- שיתוף – הילדים עוזרים!
5. בטיחות
לעולם לא:
• חומרים רעילים
• חלקים קטנים (מתחת לגיל 3)
• ללא פיקוח
• חומרים חמים
תמיד:
• חומרים בטיחותיים
• פיקוח צמוד
• נקיים – חול, מים, כלים
• בדיקה – אלרגיות?
שאלות נפוצות
“הילד שלי לא אוהב ללכלך ידיים – מה עושים?”
זה נורמלי! יש ילדים רגישים למרקמים.
מה עושים:
- אל תכפו – לחץ מחמיר
- הדרגה – התחילו במים נקיים
- כלים – תנו כף/מברשת במקום ידיים
- דוגמה – המטפלת משחקת
- חיזוק – “שמתי רק קצה אצבע – כל הכבוד!”
- סבלנות – ייקח זמן
זכרו: יש ילדים שפשוט יותר רגישים – זה בסדר!
“איך מונעים שהכל יהפוך לבלגן?”
תכנון מונע בלגן:
- גבולות ברורים: “החול נשאר בשולחן”, “המים נשארים בדלי”
- כמות נכונה: פחות = פחות בלגן, התחילו קטן!
- מקום מוכן: שטיח פלסטיק, קרוב לכיור
- שגרת ניקיון: ילדים עוזרים לנקות, “עכשיו אוספים ביחד”
זכרו: קצת בלגן = חלק מהלמידה!
“כמה זמן משחק חושי צריך להיות?”
תלוי בגיל:
- 6-12 חודשים: 5-10 דקות
- 1-2 שנים: 10-15 דקות
- 2-3 שנים: 15-30 דקות
כלל: עד שהילדים מעוניינים! אם הילד מתעניין – תנו לו להמשיך! אם משתעמם – לא לכפות.
“איזה תדירות?”
אידיאלי: 2-3 פעמים בשבוע
למה לא יותר?
- משחק חושי עמוס למוח
- צריך זמן לעיבוד
- מגוון חשוב!
טיפ: שלבו סוגים – יום אחד מים, יום אחד בצק.
“מה עושים עם ילד שמשליך הכל?”
זה נורמלי בגיל 1-2!
למה זה קורה:
- בוחן סיבה ותוצאה
- גבולות לא ברורים עדיין
- התפתחותי!
מה עושים:
- גבול ברור: “החול נשאר בקערה”
- אלטרנטיבה: “אפשר לשפוך ככה” (בתוך דלי)
- הפניה: שחקו משחק של זריקה בחצר
- עקביות
זכרו: זה לא “רע” – זה חקירה!
“איך עוזרים לילד בררן באוכל דרך משחק חושי?”
מחקרים מראים: חשיפה למרקמים משפרת בררנות!
האסטרטגיה:
- משחק ללא לחץ: ספגטי מבושלת למשחק (לא לאכול!), הילד נוגע, מריח, משחק, אין לחץ לטעום
- הדרגתיות: שבוע 1 – משחק עם ספגטי, שבוע 2 – מריח אותה, שבוע 3 – נוגע בשפתיים, שבוע 4 – אולי טועם?
- חומרים שונים: קמח (יבש), אורז מבושל (דביק), פירה (נעים), ג’לי
המפתח: משחק = אין לחץ → הילד יותר פתוח!
לסיכום: המסרים המרכזיים
למטפלות:
- משחק חושי = למידה! לא “סתם שעשוע”
- הידיים = המוח של הפעוט!
- כל חוש = שער למוח
- בלגן = חלק מהתהליך – אל תפחדו!
- חומרים פשוטים = הכי טובים (מים, חול, בצק)
- בטיחות ראשונה – תמיד!
- אל תכפו – לא כל ילד אוהב כל חומר
- תדירות > כמות בפעם אחת
- תהנו – הילדים מרגישים!
- תארו – “רך!”, “קר!”, “רטוב!” = פיתוח שפה!
המסר האחרון:
משחק חושי הוא לא רק “כיף” – זה הדרך שבה ילדים קטנים לומדים על העולם, מפתחים מוטוריקה, מווסתים רגשות, ובונים את המוח שלהם. כל מגע, כל מים ששופכים, כל בצק שנלחץ – הוא שיעור אחד גדול בחיים.
מקורות: מחקרים בתחום התפתחות הילד, הנחיות משרד הבריאות, מכון ויינלנד להתפתחות הילד
מאמר זה נכתב עבור מרכז הידע של התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל


















אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.