התמודדות עם התנהגויות מאתגרות בגן: המדריך המקצועי למטפלות

“מאחורי כל התנהגות יש צורך. כשאנחנו מבינות את הצורך, אנחנו יכולות לעזור לילד למצוא דרך טובה יותר להשיג אותו”

מבוא

התקפי זעם, דחיפות, סירוב לשתף פעולה, בכי מתמשך — כל מי שעובדת עם ילדים מכירה את הרגעים האלה. המחקר מראה ש-14%-30% מהילדים בגיל הרך מגיעים למסגרות חינוך עם התנהגויות מאתגרות. זו לא תופעה נדירה — זו חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו.

החדשות הטובות? יש גישות מבוססות מחקר שעובדות. במדריך זה נציג את מודל הפירמידה (Pyramid Model) — גישה שפותחה באוניברסיטת ונדרבילט ומיושמת בהצלחה במעונות וגנים ברחבי העולם.

העיקרון המנחה: מניעה לפני התערבות

80% מההתנהגויות המאתגרות ניתנות למניעה באמצעות סביבה תומכת, שגרה ברורה וקשר חם עם המטפלת. רק 20% מהילדים יזדקקו להתערבות ממוקדת יותר.

מודל הפירמידה כולל ארבע רמות:

1. בסיס: יחסים חמים ותומכים עם כל ילד ומשפחה
2. שכבה שנייה: סביבה תומכת, שגרה צפויה, ציפיות ברורות
3. שכבה שלישית: הוראה מכוונת של מיומנויות חברתיות-רגשיות
4. צמרת: התערבות פרטנית לילדים עם קשיים מתמשכים

שלב 1: בניית יחסים — הבסיס לכל

ילד שמרגיש מחובר למטפלת שלו יהיה פחות נוטה להתנהגות מאתגרת. איך בונים את הקשר הזה?

פעולות יומיות:

• קבלה אישית בבוקר — להתכופף לגובה העיניים של הילד, לברך בשם
• זמן אחד-על-אחד — אפילו 2-3 דקות של תשומת לב בלעדית ביום
• גילוי עניין אמיתי — “שמתי לב שאתה אוהב דינוזאורים” / “סיפרת לי על הכלב החדש”
• שיקוף רגשות — “נראה לי שעכשיו קצת עצוב לך”

מחקר מראה: ילדים שחשים קשר חם עם המטפלת מפגינים יותר שליטה עצמית ומוכנות ללמידה.

שלב 2: סביבה שמונעת בעיות

הרבה התנהגויות מאתגרות נובעות מסביבה לא מתאימה. בדקו את הגן שלכן:

ארגון פיזי

• מרחבים מוגדרים — כל פינה בגן ברורה (פינת משחק, פינת יצירה, פינת שקט)
• חומרים נגישים — ילדים יכולים לקחת בעצמם במקום לחכות ולהתסכל
• מספיק מכל דבר — צמצום תחרות על משאבים מפחית קונפליקטים
• פינת הרגעה — מקום שקט עם כריות, ספרים, בובות רכות

שגרה צפויה

• סדר יום קבוע — ילדים מרגישים בטוחים כשהם יודעים מה צפוי
• לוח חזותי — תמונות של פעילויות היום בסדר הנכון
• הכנה למעברים — “עוד 5 דקות נסיים לשחק ונלך לאכול”
• אותות עקביים — אותו שיר/פעמון לאותה פעולה

שלב 3: ציפיות ברורות — “כללי הגן”

ילדים צריכים לדעת בדיוק מה מצופה מהם.

איך לבנות כללים?

• מעט כללים — 4-5 כללים לכל היותר
• ניסוח חיובי — “הולכים בגן” במקום “לא רצים”
• פשוט וברור — מילים שילד בן 3 מבין
• עם הילדים — שיתוף הילדים בבניית הכללים מגביר את ההיענות

דוגמאות לכללים טובים:
• ידיים לעצמי
• רגליים הולכות
• אוזניים מקשיבות
• פה מדבר יפה
• מסדרים את הצעצועים

איך מלמדים את הכללים?

• הדגמה — להראות איך נראה “ידיים לעצמי”
• תרגול — לתרגל את ההתנהגות הרצויה
• חיזוק — לשבח כל פעם שהילד מיישם את הכלל
• תזכורת ויזואלית — תמונות של הכללים תלויות בגן

שלב 4: “לתפוס” ילדים מתנהגים טוב

כלל הזהב: 5 שבחים על כל תיקון אחד

מחקר של ד”ר מרי לואיז המטר מאוניברסיטת ונדרבילט מראה שהיחס האופטימלי הוא חמש פעמים יותר תשומת לב חיובית מאשר תיקונים. כשהיחס הזה מתקיים — ההתנהגויות המאתגרות יורדות משמעותית.

איך עושים את זה בפועל?

• להיות ספציפית — “אהבתי איך חיכית בתור” ולא סתם “יופי”
• מיידית — לשבח ברגע שרואים את ההתנהגות הטובה
• להתמקד במאמץ — “עבדת קשה על זה!”
• טיימר לתזכורת — לכוון טיימר שמצפצף כל 2 דקות כתזכורת לשבח

דוגמאות לשבחים ספציפיים:
• “שמתי לב שנתת לדנה לשחק עם הכדור — זה נקרא לשתף!”
• “הגוף שלך יושב כל כך יפה על הכיסא”
• “השתמשת במילים במקום לדחוף — אני גאה בך”

שלב 5: להבין את ה”למה” — מודל ABC

כל התנהגות משרתת מטרה. כשאנחנו מבינות למה הילד מתנהג כך — אנחנו יכולות לעזור לו למצוא דרך טובה יותר.

מודל ABC:

• A – Antecedent (מה קרה לפני): מה קדם להתנהגות?
• B – Behavior (ההתנהגות): מה בדיוק הילד עשה?
• C – Consequence (מה קרה אחרי): איך הסביבה הגיבה?

ארבע סיבות נפוצות להתנהגות מאתגרת

1. תשומת לב — הילד צועק כשהמטפלת עסוקה. מה הוא מנסה להשיג? “תסתכלי עלי!”

2. בריחה/הימנעות — הילד מתפרץ בזעם לפני פעילות קשה. מה הוא מנסה להשיג? “אני לא רוצה לעשות את זה”

3. השגת משהו — הילד דוחף ילד אחר כדי לקחת צעצוע. מה הוא מנסה להשיג? “אני רוצה את זה!”

4. גירוי חושי — הילד מבצע תנועות חזרתיות. מה הוא מנסה להשיג? תחושה פיזית מסוימת

מה עושים עם המידע הזה?

אם הסיבה היא תשומת לב:

• להגביר תשומת לב חיובית כשהילד מתנהג טוב
• להתעלם (כשבטוח) מההתנהגות הלא רצויה
• ללמד את הילד דרכים מקובלות לבקש תשומת לב

אם הסיבה היא בריחה:

• לבדוק אם המשימה קשה מדי
• לפרק למשימות קטנות יותר
• ללמד לבקש עזרה או הפסקה

אם הסיבה היא השגת משהו:

• ללמד לבקש במילים
• ללמד להמתין לתור
• לספק תחליפים

שלב 6: תגובה נכונה לרגע המשבר

כשהתנהגות מאתגרת מתרחשת:

שמרו על קור רוח — הילד צריך מבוגר רגוע, לא עוד אחד שמאבד שליטה

בטיחות קודם — אם הילד מסכן את עצמו או אחרים, הפרידו בעדינות

תגובה קצרה וברורה:

• “ידיים לעצמך. אני לא נותנת לך להכות”
• “זה לא בטוח. בוא נשב ביחד עד שתירגע”

לא לעשות:
• הרצאות ארוכות (הילד לא קולט)
• שאלות “למה עשית את זה?” (הוא לא יודע)
• איומים (“אם תמשיך…”)
• השוואה לילדים אחרים
• ענישה פיזית — מחקרים מראים שהיא מחמירה את ההתנהגות

אחרי שהילד נרגע:

• לדבר בקצרה על מה קרה
• ללמד מה היה אפשר לעשות אחרת
• לעזור לתקן (להתנצל, לסדר)
• לחזור לשגרה — לא להמשיך להעניש

שלב 7: מתי לפנות לעזרה מקצועית?

סימנים שדורשים התייחסות:

• התנהגות שמסכנת את הילד או אחרים באופן קבוע
• התקפי זעם שנמשכים מעל 25 דקות
• יותר מ-5 התקפי זעם ביום
• פגיעה עצמית מכוונת
• אין שיפור למרות התערבויות עקביות במשך חודש

תהליך הפנייה הנכון (לפי חוק הפיקוח)

1. תיעוד — לתעד את ההתנהגויות באופן עובדתי
2. דיווח למנהלת — להעביר את התיעוד למנהלת המעון
3. התייעצות מקצועית — המנהלת מתייעצת עם מדריכה חינוכית/מפקחת
4. שיחה עם הורים — רק בליווי מקצועי, בשפה תומכת

חשוב לזכור:
• לא מדביקים תוויות לילדים
• לא אומרים להורים “הילד שלכם אלים/היפראקטיבי”
• משתמשים בשפה תיאורית: “שמתי לב שקשה לו לחכות לתורו”

טיפים מעשיים ליומיום

בבוקר:

• קבלה חמה ואישית
• סקירת לוח היום עם הילדים
• תזכורת לכללי הגן

במהלך היום:

• לשים לב ל”טריגרים” — מתי ההתנהגויות קורות?
• לשבח התנהגויות חיוביות — הרבה!
• להכין למעברים מראש

בסוף היום:

• לסכם משהו חיובי עם כל ילד
• לתעד אירועים משמעותיים

מקורות

1. Fox, L., Dunlap, G., Hemmeter, M. L., Joseph, G. E., & Strain, P. S. (2003). The Teaching Pyramid: A Model for Supporting Social Competence and Preventing Challenging Behavior in Young Children. Young Children, 58, 48-52.
   https://csefel.vanderbilt.edu/resources/wwb/wwb10.html
2. Hemmeter, M. L., Snyder, P. A., Fox, L., & Algina, J. (2016). Evaluating the Implementation of the Pyramid Model. Topics in Early Childhood Special Education, 36(3), 133-146.
   https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0271121416653386
3. CDC — Essentials for Parenting Toddlers and Preschoolers
   https://www.cdc.gov/parenting-toddlers/about/index.html
4. National Center for Pyramid Model Innovations — Research and Evidence Base
   https://www.challengingbehavior.org/pyramid-model/overview/research/
5. משרד החינוך — תוכנית מטיב”ה: מענה התנהגותי-התפתחותי לילדים ובני נוער
   https://meyda.education.gov.il/files/shefi/psihologia/proyektim/Metiva_2022.pdf
6. NAEYC (2024). Spotlight on Young Children: Challenging Behavior. Washington, DC: NAEYC.