“ילדים מבינים יותר ממה שהם אומרים. תינוק ממוצע מתחיל להבין מילים 3-4 חודשים לפני שהוא אומר את מילתו הראשונה.”
למה התפתחות שפה כל כך חשובה?
התפתחות שפה = תשתית לכל החיים!
מחקרים מראים:
- ילדים שהוריהם שוחחו איתם רבות כתינוקות → בעלי מנת משכל גבוהה יותר ואוצר מילים מפותח יותר
- חשיפה לשפה מגיל לידה → הצלחה בקריאה וכתיבה בבית ספר
- שפה עשירה בגיל הרך → יכולת ביטוי עצמי, תקשורת חברתית, חשיבה מופשטת
שפה משמשת ל:
- הבעת רגשות וצרכים
- תקשורת עם אנשים
- חשיבה ופתרון בעיות
- למידה והבנת העולם
- בניית קשרים חברתיים
מה ההבדל בין שפה, תקשורת ודיבור?
תקשורת:
העברת מסרים – יכולה להיות מילולית (מילים) או לא מילולית (מחוות, קשר עין, הבעות פנים)
שפה:
מערכת סימנים המשמשת לתקשורת – כוללת:
- הבנה (שפה קולטת): מה הילד מבין
- הבעה (שפה פרודוקטיבית): מה הילד אומר
- אוצר מילים
- דקדוק ותחביר
- שימוש מעשי (פרגמטיקה)
דיבור:
היכולת הפיזית להפיק צלילים ומילים – מערבת: שפתיים, לשון, חך, מיתרי קול, שיניים (בהמשך)
חשוב להבין: ילד יכול להבין שפה מצוין אבל להתקשות בדיבור, או להיפך. יש להתרשם בנפרד מיכולת ההבנה ומיכולת ההבעה!
העקרון החשוב ביותר
“ילדים מבינים יותר ממה שהם אומרים!”
פער נורמלי בין הבנה להבעה:
- תינוק מבין מילים 3-4 חודשים לפני שאומר מילה ראשונה
- הפער ממשיך לאורך כל ההתפתחות
- לכן: דברו עם תינוקות גם כשהם עדיין לא מדברים!
שלבי התפתחות השפה והתקשורת: מלידה עד גיל 3
לידה – 3 חודשים: “הבסיס”
תקשורת:
- קשר עין במהלך האכלה (מיום הלידה)
- “חיוך חברתי” (גיל 4-8 שבועות)
- בכי כאמצעי תקשורת
- מקשיב לקולות
צלילים: בכי ראשוני, צחוק בשקט (אחר כך בקול), צעקות של התלהבות או פחד
מה לעשות: ליצור קשר עין, לדבר עם התינוק פנים מול פנים, לחייך חזרה, ללוות פעילויות במלל: “עכשיו אנחנו מחליפים חיתול”
3-6 חודשים: “גרגורים ומלמולים”
תקשורת: קשר עין ברור ומובחן, מחייך למראה אדם מוכר, מגיב לקריאה בשמו (לקראת 6 חודשים), מסובב ראש לעבר קול מוכר
צלילים:
- מלמול וקשקושים – “אה”, “או”, “אי”
- צלילים “אחוריים” בשכיבה על גב: ק’, ג’
- צלילים “קדמיים” בישיבה: מ’, פ’, ב’
- אינטונציות שונות (הנאה, כעס, תשומת לב)
מה לעשות: לדבר פנים מול פנים, לחזור על מילים ברורות, לתאר פעולות, לשיר שירים
6-12 חודשים: “ההבנה הראשונה”
תקשורת: מגיב לבקשה “בוא אליי”, משתתף במשחקים: “קוקו”, “ידיים למעלה”, מנסה למשוך תשומת לב, מעדיף להיות עם אנשים, קושי להיפרד מהמטפל
הבנה: מזהה בני משפחה לפי שם, מגיב למילים מוכרות, מבין הוראות פשוטות עם מחווה
צלילים והבעה: מלמול בהברות כפולות: “בה-בה”, “מ-מ-מ”, חיקוי צלילים, ג’סטות: נענוע ראש בסירוב, “תן”, מילה ראשונה (סביב 12 חודשים) – “אמא”, “אבא”, “דה” (זה)
מה לעשות: לפנות לאנשים בשמם, לציין שמות: איברי גוף, מאכלים, צעצועים, לשחק במשחקי שפה, לעודד ג’סטות
12-18 חודשים: “פיצוץ מילים”
הבנה: מבין הוראות פשוטות ללא מחווה, מבין מושגים רבים, מזהה חפצים וחברי משפחה
הבעה: 10-20 מילים (גיל 18 חודשים), התחלת “פיצוץ אוצר מילים”, שמות עצם בעיקר, מתחיל להשתמש בפעלים פשוטים
שימוש מעשי: מצביע על דברים, מביא חפצים לפי בקשה, משתמש במילים למטרת תקשורת
מה לעשות: לתת שמות לכל דבר, לקרוא ספרים, לעודד הצבעה ושיום, לא לתקן – להרחיב!
18-24 חודשים: “המשפטים הראשונים”
הבנה: מבין משפטים פשוטים, מבין שאלות “איפה?”, עוקב אחר הוראות דו-שלביות
הבעה: 50+ מילים (גיל 24 חודשים), צירוף שתי מילים למשפט: “אמא מים”, “אבא בא”, מתחיל להשתמש ב”אני”, “שלי”, שואל “מה זה?”
גיל קריטי: גיל 3 שנים = גיל קריטי לרכישת שפה!
מה לעשות: להרחיב משפטים, לספר סיפורים, לעודד שאילת שאלות, לשחק במשחקי דמיון
2-3 שנים: “התפתחות מהירה”
הבנה: מבין משפטים מורכבים, מבין סיפורים פשוטים, מבין מושגים: גדול/קטן, למעלה/למטה
הבעה: 200-1000 מילים! משפטים של 3-4 מילים, משתמש בפעלים, תארים, מילות יחס, מתחיל לספר מה קרה, שואל “למה?”
תחדישי שפה: ממציא מילים חדשות: “אוטו בשמיים” = מטוס, טעויות דקדוקיות חמודות: “אני הלכתי”, “רציתי”
מה לעשות: לעודד סיפור, לשאול שאלות פתוחות, לשחק במשחקי תפקידים, לקרוא ספרים מורכבים יותר
סימני אזהרה – מתי לפנות לאבחון?
פנו לקלינאית תקשורת אם:
גיל 3-6 חודשים:
- לא יוצר קשר עין
- לא מחייך חזרה
- לא משמיע צלילים
גיל 6-12 חודשים:
- לא מגיב לשמו
- לא מלמל כלל
- לא מגיב לקול מוכר
- לא משתמש בג’סטות (הצבעה, “ביי-ביי”)
גיל 12-18 חודשים:
- לא אומר שום מילה
- לא מבין הוראות פשוטות
- לא מצביע
- איבוד מיומנויות שכבר רכש
גיל 24 חודשים (שנתיים):
- אומר רק עד 10 מילים
- לא מצרף שתי מילים
- לא מחקה מילים
- קשיי הבנה משמעותיים
גיל 3 שנים:
- לא משתמש בפעלים
- לא בונה משפטים
- דיבור לא מובן לזרים
- לא שואל שאלות
סימנים נוספים בכל גיל:
- רגרסיה – איבוד מיומנויות שכבר היו
- חוסר עניין בתקשורת
- אוצר מילים דל יחסית לגיל
- שיבושים בהטיות (זכר/נקבה מעל גיל 3)
חשוב: איתור וטיפול מוקדם משפיעים באופן משמעותי על התקדמות הילד!
איך מטפחים שפה במעון? הכלים שלכן
דיבור תקשורתי – הכלי החשוב ביותר!
1. ליווי פעולות במלל
- “עכשיו אנחנו מחליפים חיתול”
- “אני שוטפת את הידיים שלך במים חמים”
- “אמרה לאמא ביי-ביי”
חזרות יוצרות קשר בין מילה לפעולה!
2. שפה עשירה – לא “שפת תינוקות”!
- דברו בשפה תקינה ועשירה
- השתמשו במילים מדויקות
- לא “כלבלב” – כלב
- לא “ממ-ממ” – אוכל טעים
3. תיאור מה שקורה
- “אני רואה שאתה בונה מגדל גבוה!”
- “הכדור התגלגל למטה”
- “עכשיו יורד גשם בחוץ”
4. הרחבה – לא תיקון!
ילד: “כלב גדול”
מטפלת: “נכון! זה כלב חום גדול. הוא נובח חזק!”
לא: “לא אומרים ככה, אומרים…”
קריאת ספרים – פעילות קריטית!
למה ספרים כל כך חשובים?
- חשיפה למילים חדשות
- הבנת סיפור ורצף
- מודעות לשפה כתובה
- זמן איכות ותשומת לב
איך לקרוא נכון?
תינוקות (0-12 חודשים): ספרים בדי/קרטון עבים, תמונות גדולות וצבעוניות, תיאור תמונות, נגיעה והרגשה
פעוטות (12-24 חודשים): ספרים עם חזרות, שיום חפצים בספר, הצבעה על תמונות, שיחה על הספר – לא רק קריאה!
גיל 2-3: סיפורים עם עלילה, שאלות: “מה את חושבת שיקרה?”, קישור לחיים: “גם לך יש כלב!”, קריאה חוזרת של אותו ספר
טיפ זהב: שיחה חופשית על הספר עדיפה על הקראה מילה במילה!
שירים, חרוזים ומשחקי אצבעות
למה זה עובד? חזרות וקצב, קישור בין מילים לתנועות, כיף ומעורבות
דוגמאות: “ידיים למעלה, ידיים למטה”, “מחא כפיים”, “קוקו!”, “פת פתה”, שירי ילדים קלאסיים
טיפ: שלבו תנועות! קישור בין מילה לתנועה מחזק למידה.
משחק – הלמידה הטבעית
משחק סוציו-דרמטי (גיל 2+):
- פינת בובות: “בואי נאכיל את התינוק”
- פינת מטבח: שיום מאכלים וכלים
- רופא: “איפה כואב לך?”
- חנות: “מה תרצה לקנות?”
משחק חופשי: תיאור מה הילד עושה, הצעת מילים: “אתה בונה מגדל!”, הרחבת המשחק
פעילויות יומיומיות = הזדמנויות ללמידה
ארוחות: שיום מאכלים, תיאור טעמים: “חמוץ”, “מתוק”, “חם”, “קר”, “עוד תפוח?” – עידוד בקשה
הלבשה: שיום בגדים ואיברים, “נלביש את החולצה האדומה“, “איפה הנעל השנייה?”
רחצה: שירים, שיום איברי גוף, פעולות: “שוטפים”, “מנגבים”
חצר: תיאור טבע, פעלים: “רץ”, “קופץ”, “מטפס”, שאלות: “מה אתה רואה?”
פעילויות ממוקדות
סל אוצר מילים: העבירו סל עם חפצים, כל ילד מוציא חפץ, שמו לו שם ביחד, תארו אותו
משחקי הקשבה: זיהוי צלילים: “מי עשה את הקול?”, חיקוי קולות: חיות, כלי רכב, “שקט-רעש”
משחקי מילים: חרוזים, משפטים טיפשיים, “מה חסר?” (הסתרת חפץ)
תמונות: אלבום משפחתי, תמונות פעולות, “מה הוא עושה בתמונה?”
שיתוף פעולה עם הורים
מה להמליץ להורים:
1. דיבור מתמיד – לדבר עם התינוק כל הזמן, לתאר פעולות, לא להמתין שיתחיל לדבר
2. הקשבה ומענה – להקשיב לנסיונות תקשורת, להגיב – גם למלמולים, לחכות לתגובה – לא למהר
3. קריאה יומית – לפחות 10-15 דקות ביום, לקרוא את אותו ספר שוב ושוב, לשוחח על הספר
4. הגבלת מסכים – אפס מסכים עד גיל 2! גם וידאו לא מחליף אינטראקציה אנושית, ילדים לומדים שפה מאנשים, לא ממסכים
5. דו-לשוניות – לדבר בשפת אם בבית, תינוקות יכולים ללמוד 2-3 שפות בקלות, זה לא גורם לעיכוב!
עקרונות זהב לטיפוח שפה
- ילדים לומדים שפה מהלידה – דברו מיום ראשון!
- הבנה לפני הבעה – הם מבינים לפני שמדברים
- כמות חשיפה = איכות שפה בעתיד
- אינטראקציה אנושית עדיפה על כל טכנולוגיה
- חזרות – אותן מילים באותן פעולות
- הרחבה לא תיקון – “כן, כלב גדול!”
- עידוד ללא לחץ – כל ילד בקצב שלו
- שמחה – תקשורת צריכה להיות כיף!
לסיכום: מה חשוב לזכור
- התפתחות שפה = בסיס להצלחה בחיים
- הבדלים אישיים הם נורמליים – יש טווח רחב
- אבל: סימני אזהרה דורשים תשומת לב מיידית
- הסביבה מכרעת – את יכולה לעשות הבדל עצום!
- כל אינטראקציה = הזדמנות ללמידה
- דיבור, קריאה, שירה, משחק = הכלים שלכן
- גיל 3 = גיל קריטי לרכישת שפה
- איתור מוקדם = טיפול יעיל יותר
המסר למטפלות:
כל מילה שאת אומרת, כל סיפור שאת מספרת, כל שיר ששרת – בונים את כישורי התקשורת של הילדים לכל חייהם!
זכרו: ילד שיכול לתקשר = ילד בטוח, מחובר, מוכן ללמוד!
מקורות
המאמר מבוסס על מקורות מקצועיים מהארץ ומהעולם:
- בית החולים לילדים שניידר – מדריכי התפתחות שפה
- משרד החינוך – התפתחות שפה מגיל 3 עד 6
- מכבי שירותי בריאות – אבני דרך בדיבור
- מחקרים בתחום קלינאות תקשורת והתפתחות הילד
לסיכום: התפתחות שפה = דיבור מתמיד + קריאת ספרים + שירים ומשחקים + אינטראקציה חמה + סביבה עשירה!
רוצים להעמיק? ד”ר טרי גולדשטיין מעבירה השתלמויות מקצועיות בזום לצוותי חינוך בגיל הרך.
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.