“חפץ מעבר הוא גשר בין ‘אני’ ל’לא-אני’ – הוא מייצג את הקשר עם האם גם כשהיא לא נוכחת.”
(דונלד ויניקוט)
מהו חפץ מעבר?
חפץ מעבר = חפץ שהילד בוחר ונקשר אליו, שמסמל עבורו ביטחון ונחמה.
המונח של דונלד ויניקוט: החפץ = “לא-אני ולא-לא-אני”. הוא ביניים – לא ההורה, אבל מייצג את ההורה.
למה ילדים צריכים חפץ מעבר?
מה קורה בראש של התינוק:
- עד גיל 6-8 חודשים: “אני ואמא = אחד”
- אחרי: “אמא היא לא אני!” (גילוי מפחיד!)
- צריך משהו שעוזר עם הפרידה
- החפץ = “אמא איתי גם כשהיא לא פה”
חפץ מעבר עוזר ב:
- הרדמות – שינה = פרידה
- פרידה – הליכה למעון
- מתח – מצבים מלחיצים
- גיעגועים – כשמתגעגע
- ויסות – הרגעה עצמית
איזה חפצים?
סוגי חפצים נפוצים:
- דובי / בובה
- שמיכה (“שמיכי”)
- חיתול בד
- חולצה של אמא
- מוצץ (לפעמים 2 – אחד בפה, אחד ביד!)
- גרב
- סרט / בד
מאפיינים:
- רך ונעים למגע
- ניתן לחבק
- בגודל שאפשר לקחת לכל מקום
- לרוב ספוג בריח של הילד/האם
גילאים וחפץ מעבר
4-12 חודשים: מרבית הילדים בוחרים חפץ מעבר
1-3 שנים: שימוש אינטנסיבי – החפץ הולך לכל מקום
3-5 שנים: הדרגתית משחרר – לפעמים רק לשינה
5+ שנים: רוב הילדים נפרדו מהחפץ
חשוב: לא כל הילדים צריכים חפץ מעבר – וזה בסדר גמור!
איך לעזור לילד לבחור חפץ מעבר?
שלבים:
- גיל 3-4 חודשים – התחילו להכיר חפץ
- שימו את החפץ בזמנים נעימים (משחק, חיבוק)
- האם תישן עם החפץ – כדי שיספוג ריח
- הציעו בזמן הרדמה או הרגעה
- תנו לילד לבחור – לא לכפות!
אל תכפו – חלק מהילדים לא יבחרו חפץ, ויפתחו דרכים אחרות להרגעה.
חפץ מעבר במעון
יתרונות:
- מקל על הפרידה בבוקר
- מרגיע במהלך היום
- עוזר בהרדמה בצהריים
- תזכורת ל“בית” – ביטחון
הנחיות למטפלות:
- תמיד לאפשר להביא
- לא לכבס בלי רשות! (הריח חשוב!)
- מקום קבוע לחפץ במעון
- לא לאבד – זה אסון אמיתי!
טיפ זהב: אם אפשר – קנו 2 זהים (גיבוי!)
מה עושים אם הילד תלוי מדי?
תסמינים:
- לא יכול לעשות כלום בלי החפץ
- מסרב לעשות פעילויות שדורשות שתי ידיים
- החפץ מפריע לו
מה לעשות:
- אל תגמלו בכוח!
- הגדירו זמנים – “שמיכי נשאר במיטה”
- תגמלו כשהוא משתמש פחות
- פתחו דרכים נוספות להרגעה
- זכרו: זה זמני – הוא ישחרר כשמוכן
שאלות נפוצות
האם זה נורמלי שהילד צריך את הדובי בכל מקום?
כן! בגילאי 1-3 זה לגמרי נורמלי. התלות תפחת בהדרגה.
מה עושים אם החפץ אבד?
זו אובדן אמיתי עבור הילד! תנו לו להתאבל, הכירו ברגשות, עזרו לחפש, ואם לא נמצא – תמכו בתהליך המעבר לחפץ אחר או להתמודדות ללא חפץ.
האם לכבס את החפץ?
בזהירות! הריח הוא חלק חשוב. אם חייבים – כבסו בלילה כשהילד ישן, או שאלו קודם. חלק מהילדים מסרבים לחפץ אחרי כביסה!
מתי לדאוג?
פנו לייעוץ אם:
- מעל גיל 6-7 והתלות גוברת
- החפץ פוגע בתפקוד היומי
- חרדה קיצונית כשהחפץ לא נגיש
מסרים למטפלות
- כבדו את החפץ – הוא חשוב לילד!
- אפשרו להביא למעון – תמיד
- שמרו במקום בטוח
- אל תכבסו בלי לשאול
- הבינו – זה כלי ויסות לגיטימי
- אל תלעגו – גם לא ב”צחוק”
- תמכו בהדרגתיות – לא בכפייה
זכרו: חפץ מעבר הוא כלי בריא שעוזר לילד להתמודד עם פרידה ומתח. הוא ישחרר אותו כשיהיה מוכן – בזמנו!
מקורות
המאמר מבוסס על תיאוריית האובייקטים של דונלד ויניקוט ומחקרים בתחום:
- Donald Winnicott – Transitional Objects Theory
- מחקרים בפסיכולוגיה התפתחותית
- ספרות מקצועית לגיל הרך
קראו גם: התקשרות והפרדה: המדריך השלם
רוצים להעמיק? ד”ר טרי גולדשטיין מעבירה השתלמויות מקצועיות בזום לצוותי חינוך בגיל הרך.
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.